החלטה בתיק תא"מ 24265-04-11

רקע כללי והעובדות שצריכות לעניין

1.      לפניי בקשה לסילוק  התביעה על הסף.

2.      המשיבה הינה התובעת והמבקש  הינו הנתבע בתביעת שיבוב  שהוגשה על סך של 7,873 ש"ח.

3.      על פי הנטען בכתב התביעה, המבוטח של המשיבה מר אלי גראו (להלן : "המבוטח"), היה מעורב בתאונת דרכים ביום 18.05.2004. על פי הנטען, עת נסע  המבוטח ברכבו ברחב' הקבוצים בקרית חיים, רכבו של המבקש חנה בצד הכביש כשדלת הנהג פתוחה בחלקה. על פי הנטען,  המבקש פתח את דלת הנהג לפתע ובכך פגע   ברכב המבוטח בצדו הימני.

4.      לאחר שהמשיבה שיפתה את המבוטח על נזקיו היא הגישה את התביעה הנוכחית כנגד המבקש בהיותו לטענתה אחראי לתאונה.

הבקשה

5.      המבקש טוען בבקשתו כי הסכסוך נשוא התביעה הוכרע מזה כבר במסגרת תביעה קטנה ת"ק קריות 1576/04 שהוגשה ע"י המבקש כנגד המבוטח על סך של 4,000 ש"ח. ביום 16.11.04 התקיים דיון בתובענה והגיעו הצדדים לידי הסכמה לפיה תידחה התביעה בלא צו להוצאות בכפוף לכך שהנתבע (המבוטח) יוותר על כל תביעותיו האישיות כנגד התובע. בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסכמה אליה הגיעו הצדדים. כך טוען המבקש כי הסכמה זו מחייבת את המשיבה שבאה בנעלי המבוטח ולכן מתקיים בענייננו  מעשה בית דין.

6.      עוד טוען המבקש, כי אין  למשיבה כל זכות או עילת תביעה כנגדו אם כי היא יכולה לתבוע את המבוטח שלה לפי סעיף 62 (ג) לחוק חוזה הביטוח.

7.      עוד מוסיף המבקש, כי המשיבה לא צירפה תצהיר תמיכה כיאות או תצהיר גילוי מסמכים כמצוות התקנות בהיות התביעה תביעה בסדר דין מהיר.

8.      כמו כן טוען המבקש  כי דין התביעה להידחות אף לגופו של העניין, מאחר ולפי חוות הדעת שצורפה מטעם המשיבה מתבררת גרסה שונה מזו אשר נטענה על ידי המשיבה ומבוטחה.

9.      יתרה מזו, המבקש טוען כי דין התביעה להידחות מחמת השיהוי הניכר בהגשתה. לטענתו התביעה הוגשה לאחר כחלוף 6 שנים ו- 11 חודשים. השתהות המשיבה גרמה למבקש נזק ראייתי בדמות אוזלת ידו למצוא ולחפש חומר הנוגע לתביעה.

10.  לבסוף טוען המבקש, כי יש לדחות את התביעה מחובת הצדק מאחר וכיום מחמת ההתיישנות והתרשלות המבוטח של המשיבה  המבקש אינו יכול כיום לתבוע את המבוטח, הן בשל ההתיישנות והן בשל דחיית התביעה הקטנה בהסכמה.

11.  מאידך טוענת המשיבה,  כי דין הבקשה להידחות מאחר וההסכמה אליה הגיעו הצדדים במסגרת התביעה הקטנה מחייבת את הצדדים להסכם ותו לאו. הלשון שבה נקבו השניים במסגרת ההסכם מחייבת את שניהם בלבד מאחר והמבוטח התחייב כי הוא מוותר על כל תביעותיו האישיות כנגד המבקש. כך טוענת המשיבה כי הוויתור הוא אישי ואינו גורף או טומן בחובו שלילת כל תביעה אחרת, במובן זה אין היא מנועה מהגשת תביעה נזיקית כנגד המבקש מאחר ואינה באה בנעלי המבוטח שלה .

12.  באשר לצירוף המסמכים הרלוונטיים ועמידה בדרישות התקנות, טוענת המשיבה כי צורפו מלוא המסמכים הרלוונטיים.

13.  המשיבה מוסיפה, כי עניין דחייתה של התביעה בשל הראיות האובייקטיביות כנטען על ידי המבקש, מצריך בירור עובדתי אשר מקומו בשלב בירור המשפט.

14.  בעניין השיהוי, טוענת המשיבה כי אין למבקש להלין אלא על עצמו בכך שלא שמר על מסמכים רלוונטיים ומהותיים. עוד מוסיפה, כי בגלגול הקודם ובמסגרת התביעה הקטנה וכפי שמציין המבקש כי הוא לא צירף מסמכים רלוונטיים דבר שגרם לכך שבסופו של יום לדחיית תביעתו. עוד טוענת כי המבקש מוזמן לפנות לבית המשפט לתביעות קטנות ולהשיג כל מסמך רלוונטי לעניין תביעה זו.

דיון והכרעה

השתק ומעשה בית דין , האומנם?